תירוצים אויף מיין אנפראגע:
ברבינו בחיי (שמות ב', ב', ודברים ל"א, ב') מבואר שיש חילוק בין 'חודש' ל'ירח', ותוכן דבריו אלו הם: ירחים הם חדשי הלבנה [וכן כ' ראב"ע (דברים כ"א, י"ג) וז"ל: נקרא החודש ירח, כי עיקרו הירח עכ"ל], והם מוסיפין וגורעין, א' מלא וא' חסר, וחדשים היינו חלק אחד מי"ב בשנה, ואינן מוסיפים ולא גורעים עכת"ד. אמנם אין כוונתו דחדשי החמה באמת נקראים 'חודש', דהלא אצל השמש לא שייך חידוש כלל. אלא הוא לשון מושאל, כמ"ש האבן עזרא (שמות י"ב, ב') וז"ל: והנה אין ללבנה שנה כלל, כאשר אין לשמש חודש כלל, כי לא יתחדש בשמש דבר, רק דבר החדוש הוא לאור הלבנה, ובעבור זה נקרא 'חודש' גם 'ירח' בעבור חדוש אור הלבנה וכו', ובעבור ששנת העמים קרובה אל שנת החמה, וראו ששתים עשרה פעמים תתחדש הלבנה בשנת החמה, חלקו ימי השנה על שנים עשר, וקראו לכל חלק 'חודש' בעבור שהוא קרוב מימות חודש הלבנה עכ"ל.